לדלג לתוכן

הויגנס (גשושית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הויגנס
Huygens
העתק ממוזער של גשושית הצילום הויגנס
העתק ממוזער של גשושית הצילום הויגנס
העתק ממוזער של גשושית הצילום הויגנס
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל האירופית
מפעיל סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 15 באוקטובר 1997
משגר שוגרה יחד עם קאסיני-הויגנס ע"ג משגר טיטן 4
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל עריכת הנתון בוויקינתונים
דף המשימה, אס"א
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים טיטאן ירחו של שבתאי
תאריך נחיתה 14 בינואר 2005
משך המשימה הכולל 25 בדצמבר 200414 בינואר 2005 (21 ימים)
מידע טכני
משקל 319 ק"ג
קישורים חיצוניים
מאגר המידע הלאומי 1997-061C
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הויגנס (Huygens) היא גשושית אירופית שנועדה לחקור את טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי. קרויה על שם האסטרונום ההולנדי בן המאה ה-17, כריסטיאן הויגנס, שחקר את שבתאי וירחיו. פרויקט קאסיני-הויגנס הוא יוזמת סוכנות החלל האירופית.

הויגנס הופרדה מגשושית האם שלה, קאסיני-הויגנס, ב-25 בדצמבר 2004 ונחתה על טיטאן, ירחו של שבתאי, ב-14 בינואר 2005. זהו העצם הרחוק ביותר שעליו נחת כלי שנשלח מכדור הארץ. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקומה. הצניחה עצמה ארכה למעלה משעתיים וגם במהלכה ביצעו מכשירי הגשושית צילומים ומדידות.

אחד מצילומי השטח הראשונים של הויגנס, עם נחיתתה

מניתוח ראשוני של התמונות נראה שיש נוף המעיד על זרימת נוזלים - ערוצי נחלים בתוך צוקים גבוהים, ומישורים מוצפים. ההערכה היא שמדובר באגמי אתאן ופרופן, חומרים שעל כדור הארץ נמצאים במצב צבירה גזי, אך בטמפרטורה שאינה עולה על C‏180°-, השוררת בטיטאן, חומרים אלה מתנזלים.

הגשושית המשיכה לשדר במשך למעלה משעתיים לאחר נחיתתה, והייתה זו הפתעה לטובה משום שהמדענים תכננו כי תשרוד דקות אחדות בלבד. השידור הופסק למעשה כאשר אתר הנחיתה שקע מעבר לאופק עבור הגשושית קאסיני-הויגנס שהעבירה את שידוריה לכדור-הארץ. ההעברה הזו גם היא הייתה יוצאת דופן משום שבמשך כל הזמן בו שהתה הויגנס על טיטאן הפנתה קאסיני-הויגנס את האנטנה שלה לעבר טיטאן ורק לאחר שזו השתתקה, הפנתה קאסיני-הויגנס את האנטנה לעבר כדור-הארץ ושידרה את ההקלטות האצורות בתוך המחשב שלה. בינתיים, נאלצו המדענים, ביניהם קרולין פורקו, להיעזר ברדיו-טלסקופים על כדור-הארץ שהצליחו לקלוט את הגל הנושא של שידורי הויגנס לקאסיני-הויגנס, והצליחו להבין מכך שהמשימה מתבצעת. כל זאת בנוסף לעובדה שלגלי הרדיו אורכים שעה וחצי בערך להגיע משבתאי לכדור-הארץ, ולכן בעצם הגשושית פעלה באופן אוטונומי לפי תכנות מראש.

ניתוח תמונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה פנורמית המספקת מבט מלא, 360 מעלות סביב הויגנס
תמונה פנורמית המספקת מבט מלא, 360 מעלות סביב הויגנס

התמונה צולמה במהלך צניחת הגשושית. החלק השמאלי בתמונה, מראה גבול בין אזורים בהירים וכהים. הפסים הבהירים הנראים ליד הגבול יכולים להיות ערפל קרקעי של מתאן או אדי אתאן, מכיוון שהם לא נצפו באטמוספירה העליונה. ככל שהגשושית ירדה, היא נסחפה מעל מישור (במרכז התמונה) והתקדמה לעבר אתר הנחיתה באזור כהה (מימין). אזור כהה זה הוא קרוב לוודאי ערוץ ניקוז בו עשויים גם להיות כמויות כלשהן של חומר נוזלי. מתנועת הגשושית, מהירות הרוח הייתה בערך 6–7 מטרים לשנייה. התמונה צולמה מגובה של כקילומטר אחד בקנה מידה של כ-20 מטרים לפיקסל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הויגנס בוויקישיתוף